הסיפור שלי
מאמנת לנערות,
אבל קודם כל אמא
כאמא לשלושה מתבגרים וכמאמנת לנערות לפיתוח ביטחון עצמי וחברתי, אני חיה ונושמת את עולם הנערות.
הדרך שלי לעולם של הנערות התחילה בבית, עם הבת הגדולה שלי. כשהיא הייתה מתבגרת, הכרתי מקרוב את העולם החברתי שלה. את הרצון להיות חלק, את ההשוואות, את הפחד שלא יאהבו אותה, את המחשבה על מה יחשבו עליה.
וכמו כל אמא, הייתי בטוחה שאם רק אגיד לה את הדברים הנכונים, היא תתחיל להאמין בעצמה. אמרתי לה שהיא מדהימה, שתאמין בעצמה, שתיגש, שתיזום.
אבל אז הבנתי: כמה שאני אגיד לה שהיא מדהימה, אני לא יכולה לבנות לה את הביטחון העצמי במקומה.
היא צריכה את הכלים לעשות את זה בעצמה. ושם התחיל המסע שלי. כשהתחלתי לעבוד עם נערות, הסיפור של הבת שלי חזר על עצמו שוב ושוב.
לימים היא שירתה כחיילת במג״ב, ולפעמים קשה לי להאמין שזו אותה נערה שפעם כל כך חששה ממה יחשבו עליה.
מה מיוחד בדרך שלי
ביטחון עצמי וחברתי הולכים יד ביד
כשנערה לא מאמינה בעצמה, הרבה יותר קשה לה לגשת, ליזום, להכיר, להציב גבולות ולהיות היא בתוך קשרים חברתיים. לכן אני עובדת על שניהם ביחד.
אמא קודם
לפני שאני פוגשת את הבת, אני פוגשת אותך. כי גם אני כאמא הייתי רוצה לדעת מי פוגשת את הבת שלי.
פרונטלי או בזום
אפשר להיפגש בקליניקה, ואפשר בזום מהמרחב הבטוח שלה. אני ממליצה על זום, כי ככה הרבה נערות נפתחות מהר יותר ובקצב שלהן.
מפעולה, לא רק מדיבורים
מכל פגישה יוצאים עם צעד קטן לחיים האמיתיים: לגשת, לדבר, ליזום, להציב גבול.
זה נשאר איתן
הן מסירות את המסכה ומבינות שהן לא צריכות את האישור של אף אחד. וזה הולך איתן גם אחרי שהתהליך נגמר.
חברה בסטנדרט - בית למאמנים
מקצוע האימון יקר לליבי, ולכן בחרתי להשתייך לארגון שפועל באמת להעלאת הסטנדרטים באימון: השתלמויות והדרכות מקצועיות בשוטף, קוד אתי, וכתובת לפנות אליה. ככה כל תהליך איתי מתקיים בסטנדרט הכי גבוה.